ד"ר מרדכי זר-כבוד

תרס"א – תשל"ז  1901 – 1977

מרדכי אהרנקראנץ (זר-כבוד) נולד בי' תמוז תרס"א (1904) בפרובישנה שבמזרח גליציה. בבית הוריו קיבל השכלה תורנית ב"חדרים" ואח"כ בבית המדרש. במלחמת העולם הראשונה הגיע כפליט לווינה, אוסטריה, ושם קיבל תעודת בגרות בגימנסיה גרמנית.

אחרי המלחמה למד בבית המדרש למורים עבריים וכשעבר לברלין למד פילוסופיה באוניברסיטה ושפות מזרחיות בבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל. קיבל תואר דוקטור ותעודת הוראה ללשון העברית.

משנת תר"פ (1920) ואילך עסק בהפצת ידיעת הלשון העברית בתנועות הנוער הציוניות, בוינה ובברלין, וניהל בי"ס ללשון העברית וסיפרותה במינכן, עד לעלייתו ארצה בשנת תרצ"ז (1937).

התיישב בחיפה ולימד את מקצועות היהדות בבתי ספר תיכוניים: "הריאלי" ו"חוגים", בבית המדרש למורים ובחוגי השתלמות למורים.

היה פעיל בעבודה מדעית כמרצה באגודה להשתלמות במדע בחיפה וממייסדי הספריה התורנית-מדעית בעיר.

יחד עם ד"ר בראור ייסד את חוג "תנ"ך לעם", שהתקיים שנים רבות, והשתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה המקראית, בירחון "סיני" ובעיתון המורים "הד החינוך". פירש את ספרי התנ"ך: חגי; זכריה; מלאכי; עזרא ונחמיה, בהוצאות "דעת מקרא", וחיבר מאמרים רבים ב"בית מקרא", בספרי זיכרון של החברה לחקר המקרא ובבמות שונות.

זר-כבוד היה בין מייסדי החברה לחקר המקרא בישראל ויו"ר הסניף החיפאי שלה.

נפטר בשנת תשל"ז.

ערכה: בלהה הלפרין, עפ"י "ספר זר-כבוד"