ד"ר ישראל בן-שם

ד"ר ישראל בן-שם
1904-1988 תרס"ד – תשמ"ה

מאת בלהה הלפרין

ישראל בן-שם נולד בבסרביה הרוסית ובילדותו ספג חינוך יהודי-עברי. אח"כ למד בגימנסיה רוסית, בה נתקל בגילויי אנטישמיות. הוא סיים את לימודיו וזכה לקבל תעודת בגרות, אך העלבונות, שספג כיוונוהו להגשמה ציונית.
עם חבריו הקים חוג לברור תולדות העם היהודי ובעיותיו, ובהמשך הצטרף לגרעין "בני-ישראל" של תנועת "החלוץ".

באביב תרפ"ו (1926) עלה ארצה באנייה האחרונה של העלייה הרביעית. כרוב החלוצים בארץ עבד קשה בייבוש ביצות (באפיק הקישון), בשמירה, בסלילת כבישים, בבניין, בחציבה ובכל עבודה קשה מזדמנת. הם חיו בצמצום, קדחו ובשעות הפנאי התעמקו בבעיות נצח-ישראל לדורותיו.
כדי להשתלם בעברית הירבה בן-שם לקרוא ולהתעמק בתנ"ך.

בהשפעת יוסף ברסלבי, אבי חוקרי הארץ העבריים, הירבה לטייל ברחבי הארץ וטיפח זיקה מיוחדת לחקר הגיאוגרפיה של ארץ ישראל בתקופת התנ"ך. לבקשת אליהו גולומב אף הכין את מפת יישובי הנגב בתקופת התנ"ך, במטרה לעודד את ההתיישבות בנגב.

ברסלבי אף צרפו לחוג המקרא התל-אביבי, שהתכנס בשנות ה-40 של המאה ה-20, בבית עו"ד מויאל. חוג זה היווה יסוד לחברה לחקר המקרא בתל-אביב, ואיחודו עם חוגי התנ"ך בחיפה ובירושלים היווה מסד לחברה לחקר המקרא בישראל.
בן-שם היה חבר פעיל בנשיאות החברה, הירבה להרצות, אירגן חוגי תנ"ך בישובים שונים והשתתף בחוג התנ"ך היוקרתי בבית דוד בן-גוריון, בן-צבי ושז"ר.

בן-שם היה חבר הועד הפועל הציוני המצומצם של התאחדות הציונים הכלליים, חבר ועדת הביטחון של המוסדות הלאומיים וציר בארבעה קונגרסים ציוניים (י"ח; י"ט; כ'; כ"א).
משנת תרצ"ו (1936) ואילך עבד במרכז החקלאי של הסתדרות העובדים, הקים, ניהל וטיפח את הספרייה החקלאית המרכזית ודאג לעדכן את החקלאים בתוצאות המחקר החקלאי המודרני והחדשני ביותר.
רוב חייו היה בן-שם אוטודידקט, אך לקראת צאתו לגימלאות פנה ללימודים אקדמיים בחוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב. עבודות הגמר שלו דנות בכיבוש עבר הירדן המזרחי ובכיבוש מערב הארץ. בן-שם הוכתר בתואר דוקטור, מחקריו כונסו בספרו "מחקרים במקרא" וזכו להערכה רבה. הם גם מהווים חיזוק מוצק למעשה הציוני של יישוב הארץ.
בן-שם ניחן בכישרון ספרותי ובמהלך חייו הירבה לתאר חוויות, דמויות מעניינות שפגש, את חיי הגלות, אירועים מעניינים בתולדות העלייה וההתיישבות בארץ וזיכרונות אישיים. בנותיו ובנו קיבצו אותם בספר "מאה סיפורים".