"התנ"ך מדבר אל כל יחיד בלשונו, לכל דור בשפתו, לכל עם בדיאלקט המיוחד שלו.ספר שצמח מאדמת ארץ ישראל, היכה שורשיו ונקלט בכל ארצות העולם. ספר לאומי מיסודו, ועם זאת הוא גם אנושי-כללי.
(יהואש, משורר אידי 1971 – 1927)
תולדות החברה לחקר המקרא בישראל
מאת: גלעד י"י גבריהו
ערכה: בלהה הלפרין
החברה לחקר המקרא בישראל הוקמה בירושלים בשנת תש"י (1950) ופרופסור חיים משה יצחק גבריהו נבחר כיו"ר. הוא היה הרוח החיה שלה עד לפטירתו בכ"ב כסלו תש"ן (1989).
כנס היסוד של החברה לחקר המקרא התקיים בירושלים בח' ניסן תשי"ב (1952), בנוכחות קהל של כ-600 איש ובו נבחר פרופ' מ"צ סגל הישיש לנשיא הכבוד. חברי הנשיאות היו: פרופ' חמ"י גבריהו – יו"ר; פרופ' יהודה אליצור, ז”ל; יוסף ברסלבסקי, ז”ל (לימים ברסלבי); ד"ר מרדכי זר-כבוד, ז"ל וד"ר ישראל בן-שם ז"ל.
היה זה רגע שיא במימושו של רעיון הפצת לימוד התנ"ך וחקר התנ"ך שהגה גבריהו עוד בשנת תש"א (1941). שותפיו לרעיון האיחוד היו חוגי התנ"ך, שפעלו עד אז בנפרד, בתל-אביב, חיפה וירושלים שהתקיימו במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20.
משנת 1952 ואילך, היו כינוסי התנ"ך השנתיים למפעל תרבותי-מדעי בר-קיימא, והם התקיימו תמיד בחודש ניסן, "חודש האביב" – זכר ליציאת מצרים וזמן חירותינו. הכנסים כללו הרצאות של טובי החוקרים, ולאחר מלחמת ששת הימים, סיורים לאתרים תנ"כיים ולאתרי חפירות ארכיאולוגיות. המשתתפים היו המוני "בית-ישראל" לצידם של ראשי העם, פרופסורים למקרא, שופטים, מורים וסטודנטים. בשנות ה-50 וה-60 הכנסים התקיימו רק בירושלים. משנות ה-70 ואילך התקיימו הכנסים השנתיים ברחבי הארץ: תל-אביב, רמת-גן, עפולה... בשנות ה-80 חלה ירידה והכינוסים דעכו.
בנוסף לכנסים השנתיים נוסדו החל בשנות ה-50 עשרות חוגים אזוריים בכל רחבי הארץ ובתפוצות. חוגים אלה פעלו במהלך כל השנה ולימוד התנ"ך היה ל"ספינת הדגל" של התרבות העברית המתחדשת.
פרופ' גבריהו הצליח להלהיב לרעיון גם את ראש הממשלה דוד בן-גוריון וכך נוצר גם "חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה". חוג זה התקיים אחת לשבועיים במוצ"ש בבתיהם של ראשי המדינה ונשיאיה: דוד בן גוריון; יצחק בן-צבי: זלמן שז"ר; אפרים קציר ומנחם בגין והיה למוסד של קבע בו נדונו נושאים חשובים ומעניינים רובם מצויים בספרי החברה לחקר המקרא בעריכתו של בן-ציון לוריא ז"ל.
מטרות החברה לחקר המקרא עפ"י התקנון שפורסם בנובמבר 1952, היו:
· מחקר מקראי באמצעות אסיפות, כינוסים וטיולים;
· עידוד חוקרים ע"י מימון עבודותיהם;
· סיוע כספי להוצאות ופרסום כתבים, או לשם השתלמות;
· פרסומים, הקמת ספריות, חדרי עיון ומוזיאונים מקראיים;
· הרצאות בשיתוף פעולה עם מוסדות מדעיים בארץ ובחו"ל;
כתבי העת המרכזיים של החברה היו:
א. הרבעון "בית מקרא" אותו ערך שנים רבות מר בן-ציון לוריא, במסירות רבה. כיום יוצא הרבעון "בית מקרא" בהוצאת מוסד ביאליק.
ב. הרבעון "דור לדור" באנגלית אותו ערך שנים רבות במסירות ד"ר לואיס קצוף. הרבעון פורסם על ידי החברה היהודית עולמית לתנ"ך מאחר שקוראיו היו בעיקר בתפוצות. הרבעון שינה את שמו בהמשך לאנגלית. כיום יוצא הרבעון בהוצאת עמותה בירושלים.
ג. "ספרי החברה לחקר המקרא" שהוקדשו לחוקרים ולראשי החוגים ולמכובדים אחרים.
ספרים אלו הם ספרי יסוד בחקר המקרא. אמנה אותם:
ספר אורבך (תשט"ו)
ספר בירם (תשט"ז)
ספר שמואל דים (תשי"ח)
ספר דוד נייגר (תשי"ט)
ספר קארל (תש"ך)
ספר נ.ה. טור-סיני (תש"ך)
ספר זיידל (תשכ"ב)
ספר עז לדוד (תשכ"ד)
ספר קורנגרין (תשכ"ד)
ספר סגל (תשכ"ה)
ספר זר כבוד (תשכ"ח)
ספר ברסלבי (תש"ל)
ספר שמואל ייבין (תש"ל)
ספר שז"ר (תשל"ג)
ספר יעקב גיל (תשל"ט)
ספר מאיר ולנשטיין (תשל"ט)
ספר בן-ציון לוריא (תש"ם)
ספר ד"ר ברוך בן-יהודה (תשמ"א) הוצא לאור ע"י סניף תל-אביב
ספר דוד גרוס (תשמ"ג)
ספר משה גוטנטג (תשמ"ו)
ספר משה גולשטיין (תשמ"ז)
ספר משה חיים ויילר (תשמ"ז)
ספר חיים משה יצחק גבריהו (תשמ”ט)
ספר חיים משה יצחק גבריהו ב' (תשנ"א)
ד. פרוטוקולים של הרצאות והדיונים בחוגי ראשי הממשלה והנשיאים.
ספרים אלו הם ספרי יסוד בחקר המקרא. אמנה אותם:
עיונים בספר יהושע (תש"ך)
עיונים בספר שופטים (תשכ"ו)
עיונים בספר שמואל (ב' חלקים) (תשנ"ב)
עיונים בספר מלכים (תשמ"ה)
עיונים בספר ישעיהו (ב' חלקים) (תשל"ט)
עיונים בספר ירמיהו (ג' חלקים) (תשל"ד)
עיונים בספר יחזקאל (תשמ"ב)
עיונים בספר תרי עשר (תשמ"א)
ה. החברה פרסמה עוד כעשרים ספרים בודדים בנושאי תנ"ך
בשנות התשעים (של המאה ה-20) חודש חוג המקרא מטעם הנשיא עזר וייצמן ורעייתו ראומה בהשפעתו של המחנך ומראשי החברה לחקר המקרא – מיכאל בהט, "איש כפר בלום". החוג התכנס תחילה בבית הנשיא ואח"כ במקומות שונים ברחבי הארץ, אך לא זכה להיות מוסד של קבע. אחרי הפסקה נוספת חודש חוג התנ"ך בבית הנשיא שמעון פרס.
בשנת 1958, שנת העשור למדינה (תשי"ח), יזם פרופסור גבריהו את חידון התנ"ך הארצי והבינלאומי למבוגרים ואח"כ את החידון הארצי והעולמי לתנ"ך לנוער. חידון התנ"ך לנוער מתקיים מאז בכל שנה ביום העצמאות, בשיתוף עם החברה העולמית לתנ"ך, הגדנ"ע, משרד החינוך והתרבות והמחלקה לחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית.
החידון משודר ברדיו ומועבר בטלוויזיה (הערוץ הראשון) וצופיו רבים. הוא נערך לאחרונה בבנייני האומה בירושלים. המשתתפים הם זוכי התחרויות האזוריות בארץ ונציגי התפוצות. מאז שנת תש"מ (1980)) הם מאוגדים בארגון נח"ת (נוער חובב תנ"ך) שהקים פרופ' גבריהו. בשנים האחרונות הארגון פועל מבית התנ"ך בתל-אביב.
על אף שחוגי התנ"ך התמעטו, ממשיך לימוד תנ"ך סדיר להתקיים במרכזי תרבות שונים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות ניכרת תחייה מסויימת בהתעניינות הציבור בתנ"ך לא רק בין בני הגיל השלישי. חוגים אלה מתקיימים באופן עצמאי, וביוזמת ראשי מחדשי החברה לחקר המקרא לאגדם לגוף מקיף ובעל השפעה.
החוג המרכזי של החברה לחקר המקרא בתל-אביב החל לפעול עוד לפני קום המדינה. לאחר פטירתו של יוסף ברסלבי, הוא נקרא על שמו ובשנות ה-60 וה-70 השתתפו בו חוקרי מקרא וארץ ישראל נכבדים ביותר. ראשיו היו: ד"ר ברוך בן-יהודה, משה גולדשטיין, זהבה ביילין, עו"ד ברוך קפלינסקי, שאול הון זיכרונם לברכה ויבל"א עו"ד גבי מאירי.
חוג זה, בשיתוף פעולה עם פרופ' גבריהו ובברכתם של דוד בן-גוריון ושז"ר יזמו את הקמת "בית התנ"ך" בתל-אביב, כסניף של בית התנ"ך העולמי בירושלים, שטרם הוקם.
בית התנ"ך נוסד בשנת תשכ"ט (1969) כתערוכה ניידת ובן-גוריון הגדיר את יעודו "להפיץ את דעת ואהבת התנ"ך באמצעים עיוניים וויזואליים". משנת 1971 (תשל"א) משמש בית התנ"ך כמוזיאון לאמנות התנ"ך וכמרכז חינוך, תרבות וקהילה. בית התנ"ך הוקם בבית מאיר וצינה דיזנגוף, לאחר שמוזיאון תל-אביב מיסודו של דיזינגוף לזכר רעייתו, נמכר למדינה והועבר למוזיאון החדש שנבנה למענו. בשנת תשל"ח (1978) ויתרה הנהלת בית התנ"ך בראשותם של ד"ר בן-יהודה וגור-אריה שדה על קומת הקרקע, לטובת "היכל העצמאות" ששיחזר את טקס הכרזת המדינה ביום ששי ד' אייר תש"ח, ומאז הוא מתקיים בשתי הקומות העליונות של הבית.
בשנים 1980–1988 ניהלו את בית התנ"ך יו"ר ההנהלה יהושע לוי והמנהל אליעזר בר-חיים. תקופה קצרה ניהל את הבית מר דב קולה ואחריו יוסף בר-ניב. שבע שנים ניהל את הבית השופט (בדימוס) אליהו נאווי ועם פרישתו קיבל את ההנהלה דניאל אופיר, הממשיך לכהן עד עצם היום הזה. בין יוזמותיו הברוכות שיתוף פעולה (עד כדי איחוד) בין החברה לחקר המקרא ובית התנ"ך.
----------------------------------------------------
כיום, החברה לחקר המקרא ממשיכה את פיעילותיה בשיתוף עם בית התנ"ך בתל-אביב.
מאז 1972 בית התנ"ך מציג את ישראל כיום כהמשך של אלף שנות עצמאותנו בארץ מימי קדם ועד ימינו
משנת 1978 בית התנ"ך ממשיך לפעול בשתי הקומות העליונות כמרכז חינוך ותרבות, כמוזיאון לאומנות התנ"ך וכגלריה לתערוכות. זאת, בשיתוף-פעולה עם היכל העצמאות הנמצא בקומת הקרקע, כולל ביקורים משותפים של תלמידים וקבוצות בשני המוזיאונים
בבית התנ"ך:
התצוגה הגדולה בארץ של יצירות אומנות הקשורות בתנ"ך - 800 יצירות קבועות
- תערוכות מתחלפות של אומנים ישראליים
- ספריה בנושאי המקרא בהם ספרים בני 400 שנה
- ספרי תנ"ך ב-160 שפות
- ספריית סרטים בנושאי התנ"ך וחדר הקרנה - כ-100 סרטים
- הרצאות סדירות על הקשר שבין התנ"ך לבין עצמאות ישראל
- סיורים לימודיים בארץ התנ"ך
- הוצאת ספרים בנושאים הקשורים בתנ"ך
- הפעלת "המרכז העולמי לתנ"ך" המוציא לאור את הרבעון בית מקרא
- הכשרת הנוער חובב תנ"ך לקראת חידון התנ"ך העולמי המתקיים מידי שנה
- מפעל המלגות לתלמידי תיכון הכותבים עבודות גמר או יוצרים אמנות, בנושאי המקרא
- תערוכות מתחלפות של אומנים ישראליים
- ספריה בנושאי המקרא בהם ספרים בני 400 שנה
- ספרי תנ"ך ב-160 שפות
- ספריית סרטים בנושאי התנ"ך וחדר הקרנה - כ-100 סרטים
- הרצאות סדירות על הקשר שבין התנ"ך לבין עצמאות ישראל
- סיורים לימודיים בארץ התנ"ך
- הוצאת ספרים בנושאים הקשורים בתנ"ך
- הפעלת "המרכז העולמי לתנ"ך" המוציא לאור את הרבעון בית מקרא
- הכשרת הנוער חובב תנ"ך לקראת חידון התנ"ך העולמי המתקיים מידי שנה
- מפעל המלגות לתלמידי תיכון הכותבים עבודות גמר או יוצרים אמנות, בנושאי המקרא
לאתר בית התנ"ך:
