יום שבת, 9 ביולי 2011

יוסף בר-ניב

יוסף בר-ניב

תר"ע – תשנ"ז   1910  -  1997

     יוסף בודנייב (בר-ניב) נולד בדבינסק, לטביה, בכ"ח אדר ב' תר"ע, למשפחה ציונית-דתית. בגיל 12 עבר לוילנה (ליטא) ולמד בגימנסיה העברית "תרבות" ובסמינר למורים של ד"ר טשרנוב. בשנת תרצ"א (1931) הוא הוסמך להוראה, ומאז עבד כמורה וכמנהל בבתי ספר של "תרבות" בפולין והשתתף בוועידות ובכינוסים ציוניים רבים.

     בשנת תרצ"ט (1939), כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הצליח לברוח לברה"מ ושם שימש כמפקח על בתי-ספר באוקראינה, ואח"כ באוזבקיסטן. בשנת תש"ה (1945)  חזר בר-ניב לפולין והקדיש  את חייו לפידיון ילדים יהודים מידי גויים ולשיקומם, ולעזרה לניצולים ששבו מברה"מ.
הוא היה פעיל באירגון "הבריחה" לארץ ישראל, וכחבר הוועד היהודי, ייצג את מפלגת "פועלי ציון".

     בשנת תש"ו (1946), בדרכו לארץ, הגיע בר-ניב לפריז וגוייס לפעילות במחלקת "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית בצרפת.
הוא העביר ילדים ניצולים מפולין ומגרמניה, לצרפת, ופעל לשיקומם ולהכנתם לעלייה ארצה. למענם הקים את גן הילדים העברי הראשון בצרפת ואת ביה"ס העברי הראשון בצרפת על שם "לוחמי הגיטאות", ומפעלי תרבות שונים, כולם למען ניצולי השואה.
    
     בקיץ תש"ח (1948) עלה בר-ניב ארצה, ומאז ועד לפרישתו לגימלאות, בשנת תשל"ה (1975), הוא מילא תפקיד בכיר במדור הקליטה של "עליית הנוער" בסוכנות.  במסגרת תפקידו הרבה בר-ניב לבקר במחנות-עולים, במעברות, במושבי עולים ובעיירות פיתוח, ברחבי הארץ, ודאג לגאול את הנוער מחיי עוני ובערות ולקולטם בקיבוצים ובבתי-הספר החקלאיים, במערכת החינוך הכללית והדתית.

     בר-ניב היה דמות מופת לאדם ציוני, מסור לרעיון הציוני בכל נימי נשמתו. שיקומם של פליטי השואה בארץ, היה בראש מעייניו, והוא פעל לשם כך במסירות רבה ובהתלהבות.
בזכות אופיו הנוח ואהבת הבריות שבו, הוא הצליח לקשור קשרי ידידות עם נציגי כל המגזרים שבחברה, וזכה להערכה ולחיבה מכולם.
לקראת פרישתו לגימלאות זכה בר-ניב בתעודת הצטיינות והוקרה מטעם ההסתדרות הציונית העולמית.

     בשלב זה הצטרף בר-ניב לחברה לחקר המקרא בתל-אביב, ודרכה לפעילות בבית התנ"ך. בזכות כושר האירגון המעולה שלו נבחר בר-ניב לכהן כמנהל הבית בשנים תש"ן-תשנ"א (1990-1991), וחבר פעיל בהנהלה עד שנת תשנ"ד (1994).
על-אף גילו הגבוה הוא הצליח לרומם את כבוד הבית בקרב חוגי "עליית הנוער" והסוכנות ולהביא קבוצות מבקרים, ביניהם נוער כמו קבוצת כלות וחתני התנ"ך מהגולה בשנת תשנ"ב.

     בר-ניב שיתף בפעילות את חבריו מ"ברית ראשונים" (אירגון ציוני של ניצולי השואה), ובזכות קשריו עם סניף הסוכנות בפריז ועם ראשי הכנסייה שם, הוא השיג, בסיוען של הגברות רות בת-שלמה ויונה פרגר, שמונה-עשר   מציורי התנ"ך של האמן היהודי-צרפתי הנודע בען, מידי האב דיפי  (מהכנסיה הקתולית).

     יוסף בר-ניב נפטר בכ"ד תשרי תשנ"ז.

                                                                             כתבה:  בלהה הלפרין
    
    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה