זהבה ביילין

 

גב' זהבה ביילין ז"ל

תר"ע – תשנ"ד  1910 – 1994

מאת בלהה הלפרין

       זהבה ביילין הייתה מעמודי התווך של החברה לחקר המקרא בישראל, לצידם של פרופ' גבריהו ובן-ציון לוריא ז"ל, של חוג ברסלבי – החוג המרכזי של החברה בת"א – אותו ניהלה שנים רבות בתקופת הזוהר שלו, במרץ רב, בנועם הליכות ובחן, ושל בית התנ"ך, כחברת הנהלה רבת מעש. היא התמידה בפעילות אינטנסיבית זו לאורך כארבעה עשורים בנאמנות, בהתנדבות ובתחושת שליחות.

       זהבה, בת למשפחה ציונית מפינסק (אביה היה ציר בקונגרסים הציוניים הראשונים) שעלתה ארצה בשנת 1923 (תרפ"ג), למדה בגימנסיה הרצליה בת"א (מחזור י"ח) ובאוניברסיטה העברית שעל הר-הצופים והמשיכה לקנות דעת ותרבות, ללמוד וללמד, לאורך כל חייה.

       היא התמחתה בחקר המקרא והספרות העברית ושמה יצא לתהילה כאשת אשכולות וכמרצה מצויינת ומבוקשת בשני הנושאים. (בתחום הספרות אף ערכה את ספר "אנדה" לזכר ידידתה המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד).

       בתחום המקרא זכתה זהבה להשתתף כחברה פעילה בחוג התנ"ך היוקרתי בביתו של דוד בן-גוריון ובבתי הנשיאים יצחק בן-צבי וזלמן שז"ר, והייתה פעילה בארגון הכנסים השנתיים המהוללים של החברה לחקר המקרא בירושלים, ואח"כ ברחבי הארץ כולה.

       הרצאותיה בכינוסים השונים ובפני חוגים מגוונים זכו להערכות חיוביות ביותר ורבות מהן הודפסו ברבעוני "בית מקרא" ובספרי החברה לחקר המקרא בעריכת בן-ציון לוריא ז"ל.

 היא אף הוזמנה לשאת שיחות על "פרקי היום בתנ"ך" בקול ישראל. שמונים וחמש שיחותיה המעניינות, המקיפות והמעמיקות מכונסות בספרה "יערב עליו שיחי" (תהילים ק"ד, לד) שראה אור בשנת 1980 (תש"מ).

       בנוסף לתרומתה הרוחנית החשובה, דאגה הגברת ביילין להשרות על ראשי החברה לחקר המקרא ועל משתתפי חוג ברסלבי אווירה נינוחה ורוח טובה של אחווה ופיוס, ברגעי משבר, בכך ש "פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה" (משלי ל"א, כו) ועודדה מורים ומרצים צעירים להצטרף לחוג המרכזי כחברים פעילים, לשמוע, להשמיע, להעמיק בחקר הדברים ולתרום מפרי עטם, כדי שיהיה  לחברה דור המשך.

       מסירותה לרעיון הפצת דעת המקרא בקרב כל שכבות הציבור הייתה טוטלית ולמען מימושו קיבלה על עצמה, בלי לחוס על בריאותה, גם תפקידים מינהליים "אפורים", לצד פעילויותיה הנכבדות והמרכזיות. הכל בהתנדבות, באהבה ובדבקות במטרה.

       אחת הפעילויות האחרונות שנטלה על עצמה, הייתה הוצאתו לאור של "ספר גולדשטיין" – קובץ מחקרים ומאמרים שנועד להיות לכבודו, אך יצא כבר לזכרו, של יו"ר החברה לחקר המקרא בת"א. היא הייתה היוזמת, המדרבנת והרוח החיה בוועד הציבורי להוצאת הספר, וכשראה אור זכתה, כאות הוקרה, להרשמתה בספר הזהב של הקק"ל. גברת ביילין הייתה מועמדת ודאית לקבלת התואר "יקירת ת"א", אך מחלתה מנעה זאת.

        יהא זכרה ברוך!