תרע"ד – תש"ן 1989 – 1914
מאת בלהה הלפרין
פרופ' גבריהו נולד בכ"ו תשרי תרע"ד בחבל קרפטורוס, למד בישיבות, עלה ארצה כחלוץ בשנת תרצ"ו (1936) והיה ממייסדי הקיבוץ הדתי טירת-צבי. כעבור שנים אחדות עלה לירושלים לקנות דעת באוניברסיטה העברית שעל הר-הצופים ושם בנה את ביתו.
שנתיים הורה מקרא באוניברסיטת פילדלפיה שבארה"ב וקיבל תואר פרופסור, אך געגועיו לציון גברו והוא ויתר על קריירה אקדמאית והקדיש את חייו להפצת ידע התנ"ך האהבה לתנ"ך ולמעשי חסד וצדקה.
פרופ' גבריהו היה אדם ירא שמים, המקפיד על מצווה קלה כחמורה, אך לבו היה פתוח לכל שכבות הציבור והוא לא חשש לקיים דו-שיח גם עם חוקרי מקרא בעולם הנוצרי. הוא הזדהה עם הרעיון החברתי שעיקרה של "דרך ה' - לעשות צדקה ומשפט" (בר' י"ח, י"ט) ונרתם להפצת תורת משה ותורת הנביאים בחברה הישראלית המתעצמת והמתחדשת, בכל לבבו, נפשו ומאודו. "תורת אמת הייתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך" עם אלוהים ואדם. (מלאכי ב', ו). בענוותנות, בטוב-לב, בנועם הליכות ויכולת מנהיגות.
בזכות כל אלה כבש פרופ' גבריהו את לב הבריות וגם את ליבו של ראש הממשלה דוד בן-גורייון. עליו ועל הנשיאים יצחק בן-צבי ושז"ר השפיע פרופ' גבריהו לקיים בבתיהם חוג תנ"ך דו-שבועי במוצ"ש. בחוג זה השתתפו טובי המרצים והחוקרים, ולצידם אישי ציבור נכבדים. בעקבות חוג זה התרבו ברחבי הארץ, תוך זמן קצר, חוגי התנ"ך (בנוסף לאלה שהיו כבר קיימים) - חלקם אקדמאיים ורובם עממיים.
פרופ' גבריהו עודד וטיפח את כולם ואף ייסד חוגי תנ"ך בבתי הסוהר. הוא הגיע לכל נקודה ויישוב בהם התכנסו יהודים ללמוד פרק תנ"ך והשרה עליהם מרוחו הטובה ומידיעותיו בהרצאות, בהארות ובדברי הנחיה. הוא יזם כינוסים אזוריים וארציים, ואף נסע לארה"ב בברכתו של בן-גוריון כדי לסייע בארגון חוגים יהודיים ללמוד תנ"ך, השתתף בפועל בארגון ובביצוע, לא חס על כוחותיו גם בערוב ימיו ולא נכנע לתהפוכות מזג האוויר. תמיד האיר פנים והרבה להרעיף דברי ברכה על עמיתיו. בייחוד שמח לשמוע על הצטרפותם של חברים צעירים יחסית, לחבורת לומדי המקרא, והירבה לעודדם.
פרופ' גבריהו יזם וייסד את חידוני התנ"ך למבוגרים ולנוער. החידון לנוער, הנערך ביום העצמאות (אחרי שורה של מבחנים אזוריים) מלכד את כל העולם היהודי ומביא ארצה מידי שנה נוער יהודי נבחר מן התפוצות. רמת המשתתפים גבוהה ולמען אחוותם וגיבושם של המשתתפים יזם פרופ' גבריהו את הקמת תנועת נח"ת (נוער חובב תנ"ך) הממשיכה להתקיים ומרכזה הנוכחי הוא בבית התנ"ך בת"א.
חידון התנ"ך הראשון למבוגרים התקיים בקיץ 1958 (תש"יח) וחודש אחרי הפסקה של שלושים שנה. בחנוכה תשע"א התקיים הטקס ברוב עם בבנייני האומה בירושלים ולאור ההצלחה הרבה יש רצון עז להתמיד בקיומו וגם להרחיבו בשנים הבאות.
פרופ' גבריהו היה מייסד החברה לחקר המקרא בישראל והיו"ר שלה מאז היווסדה בשנת תש"י (1950) ועד לפטירתו בכ"ב כסלו תש"ן. פרופ' גבריהו פעל רבות למען הקמת "בית תנ"ך עולמי" ועירית ירושלים בראשותו של טדי קולק ז"ל הועידה לבניינו של המשכן בשנת תשל"א (1971), גבעה בשכונת אבו-טור, ליד בית המדפיס הממשלתי. ואולם, החברה לחקר המקרא לא הצליחה לגייס די תרומות והגבעה עומדת עדיין בשממונה.
בינתיים הוקם בית התנ"ך בת"א בבית דיזנגוף (שהוזנח ע"י העירייה), בחסותם של אישי חינוך מרכזיים ובראשם ד"ר ברוך בן-יהודה ובברכתו של דוד בן-גוריון, ופרופ' גבריהו היה בין התומכים. הוא ראה בבית דיזנגוף מקום ראוי לקיומו של בית התנ"ך לצידו של "היכל העצמאות", ובשניהם פרוייקט לאומי ממדרגה ראשונה הראוי לחסות המדינה.
בשנות חייו האחרונות חלם פרופ' גבריהו על הנהגת לימוד יומי של פרקי תנ"ך, שיתפשט ויקיף את המוני בית ישראל. הרעיון היה הנהגת מחזור תלת-שנתי של קריאה מתוארכת בספר הספרים, שיתחיל בחודש ניסן, חודש הגאולה, ויסתיים כעבור שלוש שנים. "מפורש ושם, שכל ויבינו במקרא" (נחמיה ח',ח). במהלך הקריאה התכוון פרופ' גבריהו להדגיש ימי זיכרון לאומיים-היסטוריים של צער ושמחה, בתולדות ישראל בכלל ובימי שיבת ציון ובית שני, בפרט, הראויים להתנחל מדור לדור. במסגרת זו היה לו חשוב להחזיר לתודעה גם את מאורעות הדמים והרס קהילות יהודי אירופה בשנת ד' תתנ"ו (1096) (ימי מסעי הצלב). מותו של פרופ' גבריהו גדע את רעיון הדף היומי בעודו בחיתוליו. נקווה שמשרד החינוך יצליח להחיותו, לעילוי נשמתו של פרופ' גבריהו, ובעיקר למען הפצת ידע התנ"ך ומורשת ישראל.
פרופ' גבריהו זכה להערצה, לאהבה ולהוקרה, ובערוב ימיו הוא זכה גם לשני פרסים, מהנכבדים ביותר.
בשנת תשמ"ב (1982) הוענק לו פרס החינוך היהודי בגולה, ע"ש הנשיא שז"ר, ובחול המועד סוכות תש"ן (ביום הולדתו של דוד בן-גוריון) הוענק לו פרס בן-גוריון. בלשונו הציורית של הנביא זכריה (ד', יא-יד) אפשר לתאר את שיתוף הפעולה בין גבריהו ובן-גוריון כ"שני בני היצהר" ו"שני שבלי הזיתים" המזינים את "מנורת שבעת הקנים" (מנורת המקדש וסימלה של מדינת ישראל) בערכיו הנעלים של ספר הספרים.
במלאת עשור לפטירתו של פרופ' גבריהו, הוציא בנו, פרופ' גלעד גבריהיו אסופת מחקרים פרי עטו של אביו המנוח, בשם "מעשה סופרים במקרא", לה הוסיף ביבליוגרפיה של כתביו, מאמריו וספריו, וביוגרפיה ממצה - בה שיבץ רעיונות, דעות וכיסופים מרכזיים של פרופ' גבריהו, השופכים אור על אהבתו הגדולה לעם ישראל, למורשת ישראל כולה, ולספר הספרים.
יד ושם לזיכרו המבורך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה