מאיר יפין

מאיר יפין

     מאיר יפין נולד בירושלים בחנוכה תרפ"ד (1923). הוא גדל בפתח-תקווה, כצאצא למשפחה שהגיעה ליפו מאירופה עוד במאה ה-13.

שני הסבים שלו היו רבנים, ואביו היה מורה לתנ"ך בבי"ס ממלכתי דתי. יפין קיבל חינוך דתי, רווי אהבת תנ"ך, סיים סמינר דתי והחל להורות בבי"ס דתי. תקרית, שבמרכזה קנאות חרדית קיצונית והסתייגות מהשפעת הציונות החלוצית, גרמה לו לעבור להוראה ב"זרם העובדים". יפין התקדם בהוראה וקיבל הנהלת בתי ספר עממיים. תחילה ב"בני עטרות" ואח"כ בראשון לציון, כולל בי"ס לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. תפקיד בו התמיד שנים רבות ועמד בראש מדור החינוך הבלתי פורמלי בעיריית ראשון לציון ובמחוז המרכז.

     אהבת התנ"ך שבערה בעצמותיו של יפין הפגישה אותו עם פרופ' גבריהו ועם רעיונות "החברה לחקר המקרא", וכשפרש זרובבל חביב מניהול החוג העירוני למקרא, אותו הקים יחד עם פרופ' גבריהו עוד  בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, התמנה מאיר יפין ל"מרכז חוג שוחרי המקרא בראשל"צ".     יפין התמיד בריכוז החוג ובניהלו משנת תשכ"ח (1968) ועד לפרישתו לגימלאות בחנוכה תשס"ז (2006).

     יפין השקיע בחוג את מלוא מירצו, מסירותו ואהבתו, והחוג גדל למאה וחמישים חברים פעילים משלמי דמי חבר שנתיים.

     החוג התקיים בשבתות, בשעות אחה"צ, באווירה של "עונג שבת" תרבותי. בשנותיו הראשונות של החוג ההרצאות נסובו סביב "פרשת השבוע", אך במהלך השנים הנושאים התרחבו והקיפו תחומים מגוונים, הקשורים במורשת התנ"ך מכל זויותיה והיבטיה.

נושאי ההרצאות   ניקבעו מראש בתחילת כל שנה, ובמהלך השנה קיים החוג גם מספר טיולים יומיים, ועוד שלושה ימי סיור מרוכזים. כל סיור כוון לאזור אחר של הארץ, כדי להכירו וללמוד על ההיסטוריה הקדומה שלו, ברוח הצו האלוהי לאברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה" (בראשית י"ג, יז).

     בחודש ניסן תשנ"א (1991) זכתה ראשל"צ לארח את הכנס השנתי של החברה לחקר המקרא.

לצערנו, כנס זה, הל"ט במספר, היה האחרון לסדרת כנסי ניסן השנתיים, של "החברה לחקר המקרא בישראל", במתכונת המלאה (ימי עיון וטיול).

     החוג ממשיך להתקיים עד עצם היום הזה, ומאיר יפין מלווה אותו באהבה וברוח אופטימית.