אשר וייזר

אשר וייזר

תרס"ה – תשמ"ב  1904 – 1982

     אשר וייזר נולד בכ"ד כסלו תרס"ה בגולוגורי, גליציה המזרחית. פטירתו של אביו במהלך מלחמת העולם הראשונה, אילצה אותו לשאת בעול פרנסת המשפחה, כבר בגיל צעיר, ומנעה ממנו לימודים סדירים.

וייזר נתן שעורים פרטיים ולימד בבית היתומים בלבוב והכשיר את עצמו כאוטודידקט, לקבל תעודת הוראה עברית ותעודת בגרות פולנית.

     בשנת תרצ"ד (1934) עלה וייזר ארצה והחל ללמוד באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים, תוך כדי הוראה בבי"ס "דורש ציון" ובגימנסיה סוקולוב בירושלים.

     בשנת תש"ב (1942) העתיק וייזר את מגוריו לתל-אביב ובשנים תש"ד-תש"ל (1944 – 1970) לימד בגימנסיה "הרצליה" תנ"ך, תלמוד, לשון וסיפרות עברית.

בשנות העלייה הגדולה שאחר קום המדינה, כשצה"ל הכשיר חילות להוראה, לימד וייזר תנ"ך בסמינר של צה"ל, מתוך תחושת שליחות.

שלוש שנים הורה באוניברסיטת בר-אילן, ובמסגרת זו חקר את הנוסח המקראי של "המגילות הגנוזות" ממדבר יהודה, בראי הפרשנות.

     וייזר היה בר-אוריין בכל ערכי המורשת היהודית, אך את עיקר מירצו, שקדנותו ואהבתו הקדיש ללימוד ולחקר המקרא ופירושיו.

וייזר היה חוקר מקרא ולשון וסופר פורה מאוד, שכתב מאמרים רבים בתחומי הבלשנות, העיון והביקורת בכתבי-עת שונים. רבים מהם הודפסו בספר "מקרא ולשון". בשנת תש"ט (1949) יצא לאור סיפרו "דקדוק הלשון העברית". וייזר הירבה להרצות בבמות שונות ובחוגים של שוחרי מקרא ותלמוד. ביניהם, המועדון המסחרי והתעשייתי ו"אהל-שם" בת"א.

     מפעל חייו של וייזר הוא פירושו הגדול למקרא: כל כ"ד הספרים, בליווית מבואות (שיצאו אח"כ גם כספר בפני עצמו), בהם אירגן, שילב ושיבץ את תוכנו של כל ספר ופירושי נושאיו למסכת שלמה, ברורה ובהירה.

שיטת הבאור של וייזר היא הבנת התנ"ך מתוכו, ברוח חז"ל וברוח פרשני ימי הביניים, כמו הראבע והרד"ק. פרוש מדוייק ורציונלי, ללא "בקורת המקרא", כשהמרכיב הלשוני משלים את הבנת העניין.

     וייזר ניחן בכישרון פדגוגי וביחס אוהד ואבהי לתלמידיו, שהמשיכו לכבדו ולשמור על קשר חם עמו, גם שנים רבות לאחר סיום לימודיהם.

וייזר השתתף בחוג "מאני" לעיון במקרא, עוד לפני קום המדינה, והצטרף ל"חברה לחקר המקרא" עם הקמתה. הוא השתתף כמרצה בכנסים רבים, בעריכת "ספר קורנגרין" ו"ספר קרל" בהוצאת החברה, והרבה להפיץ את אהבת התנ"ך ולימוד התנ"ך, כמתואר לעיל.

     וייזר זכה לראות את פירושו יוצא לאור, בטרם הלך לעולמו בי"ח אדר תשמ"ב (1982).